0 מוצרים
סה"כ:

קטגוריות ראשיות

צלמת השראה - טל סיון-צפורין

פרטים טכניים נוספים

צוות ארליך

blog_items

Blog896
אחריות: צוות ארליך
זמן אספקה: 7 ימי עסקים , קיימת אפשרות לאיסוף עצמי
למה לקוחות קונים אצלנו:
  • אחריות: צוות ארליך 
  • אפשרות לעד 24 תשלומים (ועד 4 תשלומים ללא ריבית) 
  • קניה מאובטחת ושירות לקוחות מעולה 
צוות ארליך חודשי אחריות
קניה בטוחה
שאל אותנו על מוצר זה

מידע נוסף

אל הצילום היא הגיעה דרך אוכל – ועכשיו מצלמת עבור רשתות הקונדיטוריה רולדין ובוטיק סנטרל, מגזינים בחו"ל ובארץ, וספרי בישול. 
נפגשנו לראיון קצר עם צלמת להשראה שלנו טל סיון-ציפורין – תהנו!
 
 
ספרי לנו על עצמך, מה סגנון הצילום שלך? מה הרקע שלך בצילום? 
נעים להכיר, אני טל סיון-צפורין. מצלמת בעיקר אוכל ומוצרי מעצבים. אני בת 45 (כמעט), גרה במועצה אזורית גזר, נשואה באושר ואמא לשלושה ילדים. עם צילום היה לי לאורך השנים רומן בהפסקות – התחלתי כנראה עם מצלמת פוקט בתיכון, אבל המצלמה המשמעותית הראשונה שלי היתה פנטקס ספוטמטיק של אבא שלי, אותה מצלמה שתיעדה את אחי ואותי מאז שנולדנו, ושימשה אותי בקורס צילום בשנה שביליתי בקאמרה אובסקורה, למרות שלמדתי שם תחום אחר בכלל. מאז ומתמיד ידעתי שאעסוק בתחום יצירתי כלשהו, אבל בתחילת הדרך זיגזגתי קצת בין לימודי אדריכלות (שנתיים באוניברסיטת ת״א) ללימודי עיצוב – שנה בקאמרה אובסקורה ועוד שלוש ב-HIT שם גם השלמתי לימודי תואר ראשון בעיצוב תקשורת חזותית. עסקתי לא מעט שנים בעיצוב כשהצילום נשאר תחביב שקט עד רדום ברקע, וכשנולד בני השלישי הרגשתי שמיציתי את העיצוב וחיפשתי שינוי. ב-9 השנים האחרונות אני עוסקת בצילום באופן מקצועי. סגנון הצילום שלי הוא מאד נקי, מדויק ויש האומרים שטוף אור, אבל זה עניין של מצב רוח. אין ספק שהשנים הרבות בהן עסקתי בעיצוב גרפי ניכרות בדרך בה אני מעצבת את הפריים. 
 
 
 

מה משך אותך להיכנס לעולם הצילום?
האמת שאוכל. מאז ומתמיד אהבתי לבשל ולאפות (אם כי היום אני נהנית יותר כשמישהו אחר מכין את האוכל), והתחלתי לצלם את מה שאני מכינה במטבח הפרטי שלי. מהר מאד הבנתי שהתחביב הזה צריך להפוך למקצוע ושכל מה שאני רוצה לעשות בחיים זה לצלם אוכל. 

  
מה מעורר בך השראה?
המון דברים. הטבע – אני חיה ביישוב מוקף שדות וחורשות ותמיד עוקבת אחרי הצבעים והמרקמים המשתנים עם עונות השנה, ספרים שאני קוראת ומשפיעים על הלך הרוח שלי, טיולים בעולם (כן ירבו, אמן) והמפגש עם עולמות אסתטיקה שונים ממה שמוכר לנו כאן והרבה פעמים רגעים לא מתוכננים על הסט שפותחים כיוון חדש. 
 

מי הצלמים ששאבת מהם השראה במהלך הקריירה שלך? ואיך זה בא לידי ביטוי בצילומים שלך?
עד היום אני נושאת איתי את הצלמות הראשונות אליהן נחשפתי בקורס תולדות הצילום הראשון שלמדתי, למרות שאין הרבה קשר בין העבודה שאני עושה היום לעבודות שלהן. מרגרט קאמרון, סאלי מאן, מרי אלן מארק, דיאן ארבוז. אני חושבת שבעיקר התרשמתי מהאומץ שלהן לתפוס מקום בעולם שהיה מאד גברי.

 

 
 
  

מהו סדר היום שלך?
יותר קל לשאול מה סדר השבוע שלי. אני משתדלת לצלם לא יותר מ-3 ימים בשבוע. אלה ימים ארוכים ואינטנסיביים שיתקיימו לרוב בסטודיו שלי ולעיתים אצל לקוחות בלוקיישנים. בימים בהם אני לא מצלמת, אני בדרך כלל מול המחשב עורכת תמונות או כותבת טקסטים כשאני עובדת על כתבות. יום עבודה שלי מסתיים בממוצע ב-7 בערב על הספה עם כוס יין.

 

איך את ניגשת ליום צילום? ומהו מבחינתך סט הצילום האולטימטיבי?
העבודה על יום צילום תמיד תפתח בבריף מול הלקוח. אני מבררת מה הצרכים השיווקיים, מה הפלטפורמות בהן יתפרסמו התמונות ואנחנו בונים יחד קונספט וסגנון לצילומים. ליום עצמו אגיע תמיד מוכנה עם שוטינג ליסט, רפרנסים רלוונטיים ואביזרי סטיילינג במידת הצורך. בחלק מהפרוייקטים אני עובדת בצמידות עם סטייליסטית. סט אולטימטיבי? מבחינתי פחות זה יותר. אני אוהבת את הסטים שלי קלים ומינימליסטים ומבחינתי התאורה האידיאלית היא תאורת חלון באנגליה. מכיוון שבסטים מסחריים אי אפשר לרוב להסתמך על יציבותו וחדותו של האור הטבעי, אני לרוב עובדת עם פלאש, אבל כמעט תמיד זה יהיה פלאש אחד.

 

באיזה ציוד את משתמשת באופן שוטף?
מצלמת עם קנון 5D מארק 4 (וחולמת על מירורלס) ועדשות של קנון – 24-70, 100 מקרו ו-50 1.4. מחוברת כמעט תמיד למקבוק ומאירה עם גודוקסים – 600 PRO ו- AD200.

 

ומהו ציוד החלומות שלך?
חולמת על מירורלס. מכיוון שאני נאמנה במהותי אז מחכה לרגע שאשים את ידי על הקנון R.

 

מה הוא הרגע שבו הבנת שאת במקום הנכון? ומהו הרגע המרגש במיוחד בדרך המקצועית שלך?
אני משתדלת לזכור כל יום שאני במקום הנכון. בצילום מסחרי יש לא פעם ימים סזיפיים שהצילום בהם מאד טכני, אבל אני משתדלת להגיע כל יום לסטודיו עם האהבה הגדולה שיש לי למקצוע. הרגע בו אורי שביט פנתה אלי כדי שאצלם את ספר הבישול הראשון שלה, היה רגע מרגש ומכונן בדרך שלי. מאז ומתמיד חלמתי לצלם ספרי בישול ומאד התרגשתי שהיא בחרה בי. מאז זכיתי לצלם עוד ארבעה ספרי בישול (אחד יראה אור בעוד כמה חודשים) ואני גאה בכל אחד מהם כאילו היו הילדים הפרטיים שלי.

 

אם היית יכולה לצלם כל אדם או דבר בעולם – במה היית בוחרת? ולמה?
אין לי בראש אדם ספציפי, אבל הייתי רוצה להרגיש נוח יותר עם צילום אנשים. לא סתם אני מצלמת בעיקר אובייקטים שלא מדברים איתי. 

   
 
 
  

לו היית יכולה לבחור כל יעד בעולם למטרת צילום, לאן היית נוסעת?
יפן. מאד מאד רוצה להגיע לשם יום אחד.

 
מה היית אורזת בתיק הצילום? 
באידיאלי? כלום. שונאת שכבד לי. אבל בפועל, כנראה מירורלס קטנה, מעולה וקלה (שאין לי) עם עדשת 50 1.4 ועוד עדשה רחבה יותר כי אני אוהבת אוויר בצילומים שלי. אין סיכוי שהייתי סוחבת טלה, כבד מדי.
 
שתפי אותנו בטכניקת צילום שאת מקפידה עליה בצילום שעושה את כל ההבדל.
מוצאת את האור הנכון לאותו רגע ואז קומפוזיציה, קומפוזיציה, קומפוזיציה. תמיד מתבוננת בכל הפריים, מרכז, פינות, הכל. 
 
 
השלימי: הפריים המושלם מבחינתי הוא…
זה שיצא מעולה למרות שלא תיכננתי.
 

 עריכת תמונות, בעד או נגד? למה?
לגמרי בעד – זה חלק מהתהליך. פחות מתחברת לעריכת יתר ופירוטכניקה פוטושופית, אבל כן אוהבת את התמונות שלי מלוטשות היטב.

 
על אילו פרויקטים את עובדת בימים האלה? 
בדיוק סיימתי צילומים ארוכים לספר בישול שיצא בעוד כמה חודשים, ויוצאת לדרך עם פרוייקט חצי מסחרי חצי אדיטוריילי כיפי בחו״ל. חוץ מזה, הרבה עבודה שוטפת של לקוחות קבועים. 
 
 
 

אם לא היית צלמת, מה היית רוצה לעשות? 

לחם ויין.

 
האם את חושבת שהמדיה החברתית תרמה לקידום תחום הצילום?
מאד. הקריירה שלי לא היתה איפה שהיא היום בלי אינסטגרם ופייסבוק. היום בעידן הרילס, אני כבר פחות בטוחה לאן זה הולך.
 
 
 שתפי אותנו בטיפ אישי מהניסיון שלך לצלמים בתחילת דרכם
תראו לעולם את העבודות שלכם, אף אחד לא יתקשר אליכם אם אתם מצלמים למגירה או מחכים לרגע שבו העבודות יהיו ״מספיק טובות״.
 
 
אהבתם את הראיון עם טל? מוזמנים לקרוא את הראיון עם צלמת ההריון נועה איזנשטט | לחצו כאן
חזרה למעלה
no-lazy