קטגוריות ראשיות

צלמת השבוע - היבה מחאמיד

Blog896
זמן אספקה: 7 ימי עסקים , קיימת אפשרות לאיסוף עצמי
למה לקוחות קונים אצלנו:
  • אפשרות לעד 24 תשלומים (ועד 4 תשלומים ללא ריבית) 
  • קניה מאובטחת ושירות לקוחות מעולה 
קניה בטוחה

מידע נוסף

צלמת השבוע שלנו היא צלמת מתחילה שהתחילה מהטלפון ולאט לאט התפתחה בדרכה המקצועית. תכירו את היבה
 
    
 
ספרי לנו על עצמך (גיל, מגורים, רקע כללי), מה סגנון הצילום שלך? מתי התחלת לצלם ועם איזו מצלמה?
 
שמי היבה, בת 30 מיפו. בדיוק סיימתי קורס צילום פרימיום בסטודיו
גברא ואני מתחילה את דרכי בעולם הצילום. אני אוהבת שבצילומים
שלי יש נוכחות של אנשים (גם אם הם לא נמצאים בצילום) והשאיפה
שלי היא לצלם אופנה שכאילו נלקחה מסצינה שהתרחשה. בנוסף לזה
המצלמה היא כלי שעוזר לי להעביר ביקורת בצורה אומנותית ואחת
המטרות שלי היא יום אחד להיות בעמדה בה יהיו לי הזמן והאמצעים
להעביר את הנושאים החשובים לי דרך הצילום. גיליתי את הצילום כאשר
קיבלתי טלפון עם מצלמה, אי שם ב-2008. צילמתי חברים, בני משפחה
ורגעים שנתקלתי בהם ואז הבנתי שהזוית והאור הם הסוד לתמונה טובה.
נהנתי מכל רגע והחוויה הייתה כמו לקרוא ספר מעולה, כזה שלא רוצים
לסגור גם אחרי שמגיעים למילה האחרונה. את המצלמה המקצועית
הראשונה שלי והיחידה כרגע- CANON 6D, קניתי למען האמת מארליך
לפני כחמש שנים, היא מלווה אותי באהבה עד היום.
 
 
מה משך אותך להיכנס לעולם הצילום?
 
אני חושבת שתמיד הערצתי את המצלמה, עדיין מדהים בעיני שאני יכולה
להנציח רגע לעד. זה מרגיש לי קצת כמו קסם, ויש בזה עוצמה שאי אפשר
לתאר. בתור ילדה כשראיתי אנשים עם מצלמות “גדולות” תמיד תהיתי "איך
זה מרגיש להם", לתפוס רגע מסויים לכל החיים ואיזה מדהים זה שהם יכולים
לביים בני אדם ולגרום לשמחה. כבוגרת הראייה שלי לצילום היא שבנוסף לכל
הוא גם אומנות לכל דבר, ודרכו אני יכולה להביע את מה שעובר לי בפנים,
ולהנציח בעזרתו את היופי עוצר הנשימה שיש לעולם שלנו להציע. תמיד ידעתי
שאני רוצה להיות צלמת ורק אחרי חיפוש ארוך נתתי למחשבה הזו להפוך למציאות.
 
מה מעורר בך השראה?
 
כמעט הכל. זה קורה בהפתעה והמח שלי מתחיל לראות תמונות. מחשבות,
אופנה, ספרים, אומנות, מילים, מקומות, סרטים, מוזיקה, ניחוח או אפילו
מישהו או משהו שאני רואה בדרך מעוררים בי השראה. אני חושבת שחמשת
החושים שלי ישר משדרים למח שלי והוא מפרש את זה לתמונות שרק אני רואה.
 
 
 
מי הצלמים ששאבת מהם השראה במהלך הקריירה שלך? ואיך זה בא לידי ביטוי בצילומים שלך?
 
דייוויד לה-שאפל היה הצלם הראשון שהכרתי והערצתי בתור תלמידת אומנות,
גם אנני ליבוביץ’, דייאן ארבוס, מריו טסטינו וברוס וובר הם השראות גדולות
מבחינתי. בכלל אני נהנת באופן תמידי להביט ביצירות של צלמים אחרים,
ותיקים או מתחילים, ואני מניחה שלכולם יש השפעה כזו או אחרת על הבחירות
שלי בצילום.
 
 
 
איך את ניגשת ליום צילום? ומה מבחינתך סט הצילום האולטימטיבי?
 
אל סט הצילום אני מגיעה כשאני בדרך כלל מוצפת בהתרגשות וחרדה. הכל
אצלי בדר"כ מוכן ומתוכנן מראש, גם דברים שלא קשורים לצילום עצמו!
ועדיין ההתרגשות תהייה בעיצומה עד הקליק האחרון ואחריו פרץ נוסף של
התרגשות ושמחה. חשוב לי שהאווירה תהיה נעימה, מקצועית ומהנה. אנרגיה
חיובית ורצון אמיתי של כל המשתתפים בתוצאה מעולה. סט הצילום האולטימטבי
הוא כזה שמפרה לי את הדימיון, עם תאורה מדהימה ומחמיאה, ואם המראה
הכללי זורק אותנו לעולם דומה אבל קצת אחר, מה טוב.
 
באיזה ציוד את משתמשת באופן שוטף?
 
ומהו ציוד החלומות שלך?
 
מניחה שברגע שארצה להוסיף לאוסף, אלה יהיו עדשות סופר איכותיות עם
צמצם פתוח, מצלמת וידאו מעולה ובטח גם תאורת וידאו איכותית שאוכל לשלב
גם בצילומי סטילס.
 
 
מהו הרגע שבו הבנת שאת במקום הנכון? ומהו הרגע המרגש במיוחד בדרך המקצועית שלך?
 
הרגע בו הבנתי שאני במקום הנכון היה כשידעתי גם כשהיה קשה שזה מה שאני
רוצה לעסוק בו, צילום ממלא אותי ונותן לי את הרצון ללמוד ולהתפתח בלי הפסקה.
כל יום הוא יום שונה וכל פריים נראה אחרת. ניתנת לי ההזדמנות ליצור ולהנציח וזה
קסום בעיני. רגעים מרגשים במיוחד הם כאשר מבקשים להגדיל תמונות שצילמתי
ולתלות אותן על הקיר, זה נותן הרגשה של הערכה אמיתית לעבודות שהוצאתי
מהנפש. בנוסף כאשר פירסמו את אדיטוריאל האופנה שצילמתי וכמובן הרגע שבחרתם
בי לצלמת השבוע שלכם.
 
אם היית יכולה לצלם כל אדם או דבר בעולם – במה היית בוחרת? ולמה?
 
הייתי בוחרת לצלם לאחד ממותגי האופנה הגדולים והקלאסיים בעולם. לצלם למותג
כזה זו סוג של חותמת שהצלחת להגשים את אחד היעדים הנחשקים ביותר בצילום
האופנה ולקבל את הצוות המקצועי ביותר כדי להגשים יחד את המטרה.
 
לו היית יכולה לבחור כל יעד בעולם למטרת צילום, לאן היית נוסעת?
 
כרגע? הברנינג מן. הפסטיבל הזה נראה לי כמו סט ענק של צילום אופנה אשר מתעד
מציאות רגעית ביקום שנראה כמו פנטזיה. באופן כללי סטים מטורפים ממש מעוררים
בי השראה, אם הייתי יכולה הייתי רוצה להיכנס לעולם ולציורים של דאלי, לטייל בתוכם
ולצלם. גם המח של טים ברטון הוא בטח חוויה מדהימה. האמת היא שגם צילום של
שבט אמיתי שבו לצורת הלבוש או האיפור שלהם יש משמעות חזקה הייתי שמחה לצלם,
בצורה שפחות נראית כמו צילום תרבויות אלא כמו צילום אופנה. כי עד כמה מוזר שזה
נשמע זו הרי האופנה שלהם,
בה הם מתגאים ומתהדרים.
 
מה היית אורזת בתיק הצילום?
 
את המצלמה שלי, שתי העדשות שלי (24-70 + 100), חצובה, רפלקטורים 5IN1, מראה ופלאש קטן למקרה הצורך.
 
שתפי אותנו בטכניקת צילום שאת מקפידה עליה בצילום שעושה את כל ההבדל
 
אני מתמקדת בעינית וצריכה להרגיש שמה שאני רואה שם נכון לי ועובד לי.
מבחינתי זה פתאום עולם אחר בלי שום קשר למה שמתקיים באמת מחוץ לעיינית.
ותאורה כמובן, אי אפשר בלי תאורה מתאימה.
 
השלימי: הפריים המושלם מבחינתי הוא…
 
פריים שמצליח לעורר הרגשה או זיכרון אצל הצופה, כל הרגשה, חיובית או
שלילית. בנוסף הוא צריך להיות אסתטי גם אם הוא מוצף בכיעור. באופן כללי
כיעור יכול להכיל הרבה יופי אם מסתכלים עליו אחרת.
 
עריכת תמונות, בעד או נגד? למה?
בעד. למרות שאני כרגע עורכת באופן מינימלי ביותר. עריכה היא מימד נוסף
באומנות הצילום, וכשהיא נעשית נכון היא יכולה להוסיף ולחזק את הנושא שאותו
אנחנו רוצים להציג.
 
על איזה פרויקטים את עובדת בימים האלה?
מנסה לפתח ולהוציא לפועל חלק מהרעיונות שיש לי בראש. כרגע עובדת על
פרויקט יותר אומנותי ופתוחה לקבל עבודות שקשורות בצילום אנשים, אופנה
ואומנות ברגע שאתחיל לעסוק בצילום באופן רשמי.
 
אם לא היית צלמת מה היית רוצה לעשות? 
אני צלמת בתחילת דרכי אז ארשה לעצמי להגיד שזה מה שאני רוצה לעשות.
 
 
 
האם את חושבת שהמדיה החברתית תרמה לקידום תחום הצילום? 
בהחלט. אנחנו נחשפים לדימויים באופן תמידי וכולנו בחיפוש מתמיד אחרי
הדימוי הבא שיעשה לנו וואוו. אני חושבת שבעקבות זה יש לאנשים יותר
מוטיבציה ליצרתיות ויותר מקורות השראה שונים ומגוונים, גם אם הם נמצאים
בתת-מודע. לדעתי דרך המדיה החברתית אנשים שלא חשבו על צילום כמקצוע
נחשפים אליו פתאום ומבינים שזה תחום שמעניין אותם ושזה יכול להיות גם מקצוע לחיים.
 
שתפי אותנו בטיפ אישי מהניסיון שלך לצלמים שמתחילים את דרכם בעולם הצילום או שרוצים להתקדם בו
 
טיפ שאני אומרת לעצמי – ללמוד בלי הפסקה, לשאוב השראה מהחיים, ליצור
ולצלם גם ברגעים שנראים בלתי אפשריים, לזכור למה התחלתי ולהנות מהאפשרות
שניתנה לי להוציא לפועל את התשוקה שלי לצילום כמקצוע. פשוט לדחוף קדימה וזה יגיע.
 
 
 
no-lazy